#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	&quot;וכשנתנו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו ולא בירך אחריו.&quot;</p><p dir='rtl'>מדוע לא בירך אחריו? והאם ברך לפניו ומדוע?</p><p dir='rtl'>והאם יש לדקדק מהא דאיירי בפחות מכביצה דכביצה בעיא סוכה, ודלא כרב יוסף ואביי?	"ס""ל כר' יהודה דואכלת ושבעת היינו אכילה שיש בה שביעה דהיא כביצה.<p></p><p dir=""rtl"">וזה לאחריו, אבל לפניו על כ""ש מברך, דהרי נהנה, ואסור להנות מהעולם הזה בלא ברכה.</p><p dir=""rtl"">וי""ל דפחות מכביצה דנקט משום ברכה ונט""י, אבל מסוכה גם כביצה פטורה.</p>"	<br>סוכה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה לר&quot;א ומ&quot;ט?</p><p dir='rtl'>ומה דעת רבנן ומ&quot;ט?	תחילה אמר ר&quot;א שחייב לאכול בסוכה י&quot;ד סעודות, אחת ביום ואחת בלילה, משום תשבו כעין תדורו.</p><p dir='rtl'>וחכמים פליגי ואמרי דומיא דדירה דאי בעי אכיל. ורק ביו&quot;ט ראשון צריך לאכול מט&quot;ו ט&quot;ו מחג המצות דכתיב בערב תאכלו מצות.</p><p dir='rtl'>וחזר בו ר&quot;א. ולא פליג על רבנן אלא בתשלומי סעודה ראשונה.	<br>סוכה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מ&quot;ט דר&quot;א דמי שלא אכל בלילי יו&quot;ט ראשון ישלים באחרון?</p><p dir='rtl'>ובמה ישלים כדי שיהיה היכר שאינו לצורך היום האחרון?</p><p dir='rtl'>ומה דעת חכמים?	דומיא דקרבנות דיש להם תשלומין.</p><p dir='rtl'>וישלים במיני תרגימא שיהיה ניכר שאינו לסעודת היום האחרון.</p><p dir='rtl'>ולחכמים אין לדבר תשלומין, וע&quot;ז נאמר מעוות לא יוכל לתקון.	<br>סוכה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דעת ר&quot;א ורבנן בדברים דלהלן? ומנ&quot;ל?</p><p dir='rtl'>עשיית סוכה בחולו של מועד.</p><p dir='rtl'>יציאה מסוכה לסוכה.</p><p dir='rtl'>הקמת סוכה שנפלה בחג.</p><p dir='rtl'>עשיית סוכה לקטן שהגדיל וגר שהתגיייר בחולו של מועד.	לר&quot;א מדכתיב תעשה לך שבעת ימים בעינן סוכה לשבעה, ואין עושים בחולו של מועד, ואין יוצאים מסוכה לסוכה. [והיוצא ביטל מצוותה של ראשונה].</p><p dir='rtl'>ומ&quot;מ אף לדידיה נפלה חוזר ובונה אותה, דהיא הסוכה הראשונה. וכן בקטן שהגדיל וגר עושים סוכה מהריבוי ד'כל האזרח.'</p><p dir='rtl'>לחכמים דרשינן מתעשה לך שבעת ימים, שעושים סוכה בחולו של מועד.	<br>סוכה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה דעת ר&quot;א ורבנן ביציאה יד&quot;ח בסוכה שאולה? ומנ&quot;ל?</p><p dir='rtl'>ומאי עביד כל חד בקרא דחבריה?	"לר""א תעשה לך למעט שאול. לרבנן זה למעט גזולה.<p></p><p dir=""rtl"">לרבנן כל האזרח דכל ישראל ראויים לישב וכו' דיוצא בשאול. לר""א כל האזרח לרבות קטן שהגדיל וגר שנתגייר בחולו של מועד שעושים סוכה. ולרבנן לא בעינן קרא דלדידהו בכל עניין עושים סוכה בחולו של מועד.</p>"	<br>סוכה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע שיבח ר&quot;א את העצלנים ברגל?</p><p dir='rtl'>ואיך א&quot;ש עם הא דדרשינן מקרא ד'לא חודש ולא שבת', דחייב אדם להקביל פני רבו ברגל?	דכתיב &quot;ושמחת אתה וביתך.&quot; שישמח את אשתו.</p><p dir='rtl'>וקרא דחייב להקביל, הוא היכא דהדר אתי ביומיה לשמח את אשתו.	<br>סוכה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	במעשה דר&quot;א ששבת בסוכתו של רבי אילעי, הרי אית ליה לר&quot;א דהיוצא מסוכה לסוכה ביטל מצוות ראשונה?</p><p dir='rtl'>וכן הוא שיבח את העצלנים היושבים בביתם ברגל?</p><p dir='rtl'>ובמה הפליג ר&quot;א את רבי אילעי בדברים בשאלת הסדין, ומדוע לא השיבו?	"לא היה בסוכות אלא בחג אחר וישבו מפני האויר. ואסיקנא דלא היה בחג אלא בשבת.<p></p><p dir=""rtl"">וא""ל דאין לך כל שבט שלא העמיד שופט. ואין כל שבט שלא העמיד נביאים. ויהודה ובנימין העמידו מלכים ע""פ נביאים.</p><p dir=""rtl"">ומפני שלא רצה לומר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם.</p>"	<br>סוכה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה היה ספיקו דרבי אילעי אי שרי לפרוס הסדין על גבי הסוכה?</p><p dir='rtl'>ומדוע לא פשט לו ר&quot;א מהא דס&quot;ל דפקק החלון שאינו קשור ותלוי אין פוקקים בו?	"אם יש בזה איסור עשיית אוהל עראי.<p></p><p dir=""rtl"">ולא דמי לפקק החלון, דשאני סדין דלא מבטל ליה. ולזה לא רצה ר""א להשיבו, שלא שמע מפי רבו.</p>"	<br>סוכה דף כז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באלו ג' אופנים מכשיר ר""א סוכה שהוקמה בחוה""מ?"	"כשנפלה והקימה.<p></p><p dir=""rtl"">בגר שנתגייר.</p><p dir=""rtl"">בקטן שהגדיל.</p>"	<br>סוכה דף כז		
